החפירה היוונית שלי: איך תבחרו את היעד לחופשה שלכם ביוון?

אין הרבה דברים בעולם שמבאסים אותי כמו השוואות, אפילו אם זה השוואות ממש מתבקשות, כמו השוואה בחיים במיאמי אל מול החיים בניו יורק, או בתל אביב אל מול ירוחם, אפילו בין פיצה להמבורגר. דאמ, למה לבחור אם אפשר גם וגם?

אבל לפעמים אין ברירה, וממש ממש חייבים לבחור. למשל בין כל המקומות הקסומים ביוון, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, הוא משהו מיוחד וייחודי, אבל בתכלס- אי אפשר להגיע לכולם בכל חופשה, מה לעשות, C'EST LA VIE.

בנימה מבאסת זו, בפעם הבאה שאתם חולמים על חופשה יוונית ומתלבטים בין אי מבודד למרכזי, בין עיר חוף לטיול אורבני- זה בדיוק המקום למצוא את היעד הבא שלכם.

סלוניקי

בפעם הראשונה שהגעתי לסלוניקי, לא הבנתי על מה המהומה. כן, זו עיר, חידוש מרענן אחרי חודשים שלמים באיים של יוון, שהתמחותם העיקרית היא בחופים, אבל בתכלס? היא נראית קצת כמו עזה (לא הייתי, אבל אני מנחשת). הבניינים ישנים, הרחובות שבורים, והוויב הכללי משדר "משהו רע עומד לקרות" (אתם יודעים על מה אני מדברת, ההרגשה הזו שהולכים לחטוף אתכם ולסחור באיברים שלכם).

אני לא יודעת אם זה רושם ראשוני רע או סתם פרנואידיות, וכמה מזל שהצלחתי לשחרר מההרגשה הזאת, כי סלוניקי פאקינג אדירה, אחת הערים היותר מיוחדות שיש באירופה. מפתיע, נכון?

מן הסתם שהרחובות לא הופכים באורח פלא לחדשים או מצוחצחים, אבל ברגע שמפסיקים מהעיר לצפות להיות מתוקתקת מתחילים לראות בה את הקסם האמיתי- כמות מטורפת של מסעדות מדהימות (היוונים מעולים באוכל), בוטיקים ורשתות, גרפיטי משוגע ברחובות, כמו גם מבנים עתיקים שיושבים על הים, שהופכים את סלוניקי ללא סתם עוד עיר אירופאית אלא מחברים את החלקים העירוניים יותר שלה לוייב היווני האותנטי, וזה מהמם.

לנעוץ במפה:

EXTRAVAGANZA

מסעדה מטורפת, שמשתמשת בחומרי הגלם היוונים המעולים כדי ליצור מנות פיוז'ן היסטריות. #דושיםשלאוכל ניסו, התלהבו, התאהבו וחזרו כמה פעמים.

ESTRELLA

ארוחות הבוקר הכי מפנקות שיש. גם כאן מדובר במקום שנכנס לפנתאון המסעדות, שכן מדובר בפנקייקים האווריריים והמאושרים ביותר שאכלתי אי פעם (ועוד בטעם רד וולווט? אדושם.).

GREEN VELVET CAFE

המקום הזה לא נכנס לליסט בזכות השירות המופלא, האוכל יוצא הדופן או אפילו עוגת הגזר המעולה, אלא בגלל הקונספט של המקום: בית קפה שכולו מכניס אותנו לארץ הפלאות של אליס. עם עיצוב משוגע, עוגות מטורפות בציפוי בצק סוכר ותפריט תה מכובד, החוויה כולה מרגישה כאילו נכנסנו למחילת הארנב, הגשמת חלום קטן.

בית הקפה של TOMS

מקום המשלב שתי אהבות ענקיות שלי, נשנושים וסניקרס, איך אוכל לא להתאהב? טומס זה גם מותג עם אג'נדה חברתית מהממת, והם הצליחו לשזור אותה בכל פינה בחלל בית הקפה באופן הכי אותנטי ולא טרחני שיש.

קרפטוס

האי הזה הוא קצת היט אור מיס בעיניי, ואסביר. הגעתי לאי המהמם הזה אינספור פעמים, וכל פעם יצאתי ממנו עם מחשבה אחרת- מצד אחד יפה שם ברמות, זה המקום אולי הפסטורלי ביותר אבר. המים צלולים כמו חלום, החופים שקטים ורגועים, מרכז העיר יושב על הנמל עם עשרות סירות דיג קטנות, והוא כל כך אותנטי שנדמה כאילו מאז תקופת האימפריה היוונית לא השתנה שם דבר, אולי חוץ מהולדת הפרוזן יוגורט. אבל מצד שני- רבאק, איזה שעמום. כבר אמרתי לכם שאני לא מסוגלת להיות ברביצה זמן ממושך, ונדמה שרביצה היא העיסוק האפשרי העיקרי בקרפטוס. אה, וגלישה- קרפטוס מכונה בפי המקומיים כ"אי הרוחות", ומהווה יעד מושלם לגולשים חתיכים מרחבי אירופה.

לנעוץ במפה:

KIPOS

כשזאוס הקים את הטברנות, בדיוק לזה הוא התכוון. אותנטיות יוונית שפשוט אי אפשר למצוא במקומות מתוירים יותר, עם דיוק קולינרי שמאפיין רק סבתות (מדובר בסבתות מכל סוג, החל ממרוקאיות ועד יווניות, כאמור).

אגב, משמעות השם "קיפוס", על אף הדמיון לחיה הקוצנית (זה עולם האסוציאציות שלי, לכו תבינו), הוא גינה.

ANGOLO ITALIANO

יש לא מעט מסעדות במרכז העיר הקטנטן והקסום של קרפטוס, אבל לאיטלקית הזו יש מקום מיוחד בלב שלי. פיצות נהדות, פסטות מעולות ואפילו הסלטים נהדרים, ואני אומרת את זה למרות שהיו גם פחמימות על השולחן (וזה אומר המון!).

ALIMOUNDA MARE

לא בדיוק לנעוץ במפה, אבל המלון הכי מוצלח בקרפטוס, באחריות. אני לא מגלה כאן שום סוד, שכן מדובר במלון שרוב סוכנויות הנסיעות הישראליות עובדות איתו גם כך, אבל מדובר במלון המושלם ביותר שהייתי בו בקרפטוס, אם לא ביוון כולה (טוב, יש גם מקום לדבר על הסופיטל באתונה. אבל זה לא לעכשיו). אניוואי, בריכת האינפיניטי שצופה לים נראתה כמו משהו שנועצים בפינטרסט יותר מאשר מקום אמיתי וארוחת הבוקר הייתה גורמת לכל #דוששלאוכל לקפץ בשמחה.

מיקונוס

אולי האי היווני המוכר ביותר, ובודאות היוקרתי מכולם. מיקונוס הוא בדיוק מה שמצפים כשמדמיינים "יוון"- הבתים מצופי הסיד הלבן, שצופים אל המים הכחולים המטריפים.

מה עוד יש שם? חופים פרטיים, מסיבות בריכה ויאכטה של כל מיני קיילי ג'נריות ועומר אדמים למיניהם, מלונות יוקרה מוגזמים והרבה אווירה (ופראפה!).

ביינג טוטאלי הונסט, הגעתי למיקונוס לגיחות קצרצרות ולכן לא יצא לי להכיר אותו היטב כמו את שאר המקומות המוזכרים בפוסט, אבל למה לא להזכיר גם אותו.

אתונה

היא עמוסה בהיסטוריה המפוארת של האימפריה היוונית, אבל לא חסר בה גם וייבים אורבניים משוגעים ורלוונטיים- אתונה לא נופלת משאר הבירות האירופאיות המקיפות אותה. אפשר להתחבר לווייב הייחודי שלה ואפשר גם פחות, אבל אי אפשר לומר שהוא לא שם, נוכח בכל פינה בעיר.

אחד הדברים הקוליים ביותר, אגב, זה שכמעט מכל פינה במרכז העיר אפשר לראות את מקדש זאוס האולימפי, או הר האולימפוס, כמו שאני בוחרת לקרוא לו (חשוב לציין שהרקולס זה אחד מסרטי הדיסני האהובים עלי). אין דבר קסום יותר מללכת ברחובות הכי אורבניים שיש, בין סניף של ברשקה לחנות תקליטים עצמאית, לעבור גרפיטי היסטרי, וברגע שמרימים את הראש- לראות את ההיסטוריה (וסרטי הדיסני) קמים לתחיה. מטורף מטורף מטורף.

לא הייתי באתונה הרבה זמן, לצערי, אבל היא אחד היעדים שהכי ארצה לחזור אליהם ביוון- כי רק המרכז שלה מצליח לטמון בחובו קצת פלורנטין, קצת שוק הפשפשים וקצת את הגרסה הפגאנית של הכותל המערבי. היא מיקס של הכל, ומצליחה להיות קצת מהכל ואף אחת מהם, בעת ובעונה אחת.

לנעוץ במפה:

במרחק הליכה מרחוב הקניות הראשי של אתונה, מהכיכר המרכזית (אגורה, כפי שנקראה בימי האימפריה) ומהאקרופוליס נמצאת השכונה הקולית בעלת השם המשונה PSYRI- האזור האורבני, ההיפסטרי והאומנותי של העיר. אם נתאר אותה באופן ציורי, השכונה הזו היא כמו קעקוע קטן, צבעוני וחבוי על גוף של אישה (לא בקטע מיזוגני), מכוסה ומתגלה לפרקים, שמזכיר שגם בה יש צד פרוע שמחכה מדי פעם לצאת לאור.

רודוס

כבר סיפרתי לכם מלא על רודוס בפוסט הזה, אז אתן רק את הבוטום ליין- לרודוס יצא סתם שם רע. נשבעת. נכון, היא אמנם האי הכי מתוייר וכולנו פתיתי שלג יחודיים שמחפשים מקומות חדשניים שטרם התגלו על ידי ציוויליזציה, אבל בתכלס- החופים שלה מטריפים, מגוון המסעדות בה עצום, ואם מתרחקים מהאטרקציות המוכרות (או לפחות, מנסים גם דברים קצת שונים מהמוכר והידוע) אפשר לגלות שגם לרודוס יש צד קולי, אורבני והיפסטרי מהמם.

קוס

גילוי נאות- אני קצת משוחדת לגבי האי הזה. קוס הוא האי האהוב עלי בכל איי יוון. גרתי בו לתקופה קצרה יחסית, של חודש בלבד, אבל פשוט התאהבתי באי הקטן, הקסום והיפייפה הזה. הכל זה עניין של חוויה, כמובן, אבל משהו באווירה באי פשוט תפס אותי- אווירה של חופש אמיתי, נטול גבולות. הווייב הוא צעיר וזורם יותר מאיים אחרים, שכן גם תמהיל התיירים שבו מעט שונה בנוף- והוא מושך אליו בעיקר צעירים אירופאים, ולמרות שדווקא אצל ישראלים הוא נתפס יותר כיעד למשפחות ופחות למסיבות.

לנעוץ במפה:

ZIA

אולי המקום היחיד שאגדיר כחובה למי שמגיע לאי. תצפית מטורפת לכיוון ההרים המטורפים והחופים של האי, ואפשר גם למצוא באזור לא מעט מסעדות יווניות, כמו גם שוק מזכרות ואמנים מקומיים.

המלצה רותחת- זהו המקום הטוב ביותר כדי לצפות בשקיעה, ולכן שווה להגיע במיוחד בשעות הערב, אך המסעדות גם מתמלאות לקראת השעה הזו ולכן מומלץ להזמין מקום (הפייבוריטית שלי- מסעדת OROMEDON ומסעדת AVLI, אבל בתכלס כמעט כל מקום שניסיתי שם היה מצוין).

MILOS

ענף חיי הלילה בקוס סופר מפותח, לא רק לתיירים הצעירים הרבים שמגיעים לאי אלא ממש בווייב מקומי וייחודי, ואחד המקומות האהובים עלי היה להגיע כמעט בכל סופש למילוס, מסיבה היסטרית שנמצאת בקרבה לחוף (זה אי, הכל קרוב לחוף. אבל כאילו, ממש צמוד), עם מוזיקה מעולה ואווירה מדהימה.

MEZE

באזור מרכז העיר של קוס, נמצאת המסעדה הזו שהפכה די מהר למסעדת הבית שלנו- יוונית אותנטית אבל עם וייב פיוז'ן ייחודי וטעים במיוחד.

AMOS

בקוס הפכתי לבליינית. בחיי. יש מקומות שמוציאים מכם צדדים חדשים, וקוס כיבתה בי את הצד הזוגי, זה שנשאר בערב שישי בבית עם בקבוק יין אדום ונרות של באת' אנד בודי וורקס, והוציאה ממני את הצד הבלייני ששכחתי שהיה קיים בי עוד מימי דרום אמריקה.

אמוס (או עמוס, אולי) היה אחד המקומות החביבים עלי להתקרחנות- מסיבת חוף בכל סוף שבוע, עם מוזיקה מעולה וקוקטיילים וחוף ופאן, ומה צריך יותר כדי להרגיש שאני בת 21 שוב?

המלצה חשובה- בהרבה מקומות בקוס תרגישו שאתם אנדרדרסד. שבאתם עם הוויאנס למקומות שבו כולן עם איפור מלא ועקבים. בעמוס, ותרו על החשיבה הזאת. ועל החולצה. שתיהן לא נחוצות כאן.

לא מצאתם את מה שאתם מחפשים?

מוזמנים לקפוץ לפוסט של ניצי, שעוזר לבחור את היעד הבא שלכם לחופשה היוונית.

אז איפה תהיה החופשה הבאה שלכם ביוון?